Guanxi

מבוא – בעייתיות ההגדרה:

קיימת בעיה רצינית בהגדרות של מושגים במינוח מערבי. זו לא רק בעיה של חסמים תרבותיים, אלא זו גם בעיה של שוני לשוני במינוח, בין הסינים למערב, שגורם כמעט באופן יומיומי להבנה שגויה של המינוח הסיני ותרגומו לשפת המערב. במערב, קשה להבין למה הסינים מתכוונים במונחים שלהם. אחד המונחים הכי בעייתי להבנה הוא ה-guanxi . ניתן לשמוע ביטויים כמו פרוטקציה, שוחד, שחיתות, תשלום מתחת לשולחן וכו'. רוב המונחים המערביים שגויים והבנת ה-gunxi במערב הוא ביטוי לחסם תרבותי קלאסי.

נכתבו מחקרים אקדמיים רבים על מהו ה-guanxi , ורובם נותנים תשובה חלקית, לכן יש צורך ביותר ממחקר אחד ולערוך סנכרון בין תזות, דעות ולהגיע להבנה אינטלקטואלית של המושג, וגם היא רק חלק מהעניין. תמיד יישאר קוד שלא נפצח ב-guanxi .

הגדרת ה-guanxi לפי אידלמן:

ה-guanxi היא מערכת הסכמים ג'נטלמנית הנשענת על הבנה הדדית, אמון, נבנית בקצב איטי ולאורך זמן.

דעת החוקרים בנושא:

מרבית המחקרים שעוסקים בנושא טוענים, כי ה-guanxi הוא ביטוי להיות החברה הסינית חברה נורמטיבית (חברה שאינה נשענת על עשה ואל תעשה, אלא על הבנה וקודים התנהגותיים יומיומיים). אין בסין לגאליזם ואין דבר ברור וחד משמעי.

ג'ון אלסטון (1989) – טוען, כי ה-guanxi הוא בעיקרו אנטיתזה ללגאליזם, או אנטיתזה למערכת משפטית כזו המקובלת במערב (במערב המערכת המשפטית מציבה סייגים ברורים של עשה/אל תעשה ושל שכר ועונש). ה-guanxi מהווה תחליף ללגאליזם, כאשר המערכת הנורמטיבית שומרת ומארגנת את החברה הסינית מפני מצג כאוטי. אלסטון, כי ה-guanxi התחזק דווקא לאחר 78', משום שהרפורמות פרצו לחלל העולם בשנים אלו לא רק בגלל יוזמת השלטון, אלא מפאת יוזמת יחידים וקבוצות שהחליטו ליטול את גורלם בידיהם ולנסות לארגן את חייהם מחדש (הרפורמות שבאו ביוזמת השלטון, הלכו לקראת היוזמות הנקודתיות ברחבי סין של שאיפה ליותר יוזמה ושוק פרטי). האנשים הבינו האחד את השני, הכל היה בהבנה הדדית ואין לשפוט זאת כטוב או רע.

קנת' ליברטל – בא מאסכולה של מדעי המדינה, מתאר מודל – בכל ארגון, כולל ארגון שנקרא מדינה, יש 2 צירים של סמכות: הציר האנכי והציר האופקי.

הציר האנכי - הוא אותו ציר שהשלטון מנחית (חוקים, תקנות) והביטוי הפרקטי שלו בסין זה המרכז השלטוני בבייג'ינג (בירוקרטיה). הציר האופקי – זה הציר החשוב: "מקטעים של סמכות הפועלים בו זמנית באופן חלקי על חלק סלקטיבי של הנושאים המונחתים בנתיב האנכי", חברה – נורמה.

המודל הנ"ל עובד בכל ארגון קיים ובכל ארגון קיימת פוליטיקה ויש לזהות את מקטעי הסמכות שמשפיעים על העסקים. למשל – לא לשקר. במסגרת המודל קיימת הפוליטיקה הנותנת תרגום למודל לפי ראות עיניה ולמען מטרותיה המשתנות. חברות מסוימות בסין מדברות איתנו על מהן התקנות החדשות, ובלי לומר כלום, כעבור כמה חודשים רואים באיזה אופן התקנות מיושמות באופן סלקטיבי. למשל – הנחיה שיש 30% מכס, אך ניתן לומר כי בכל מוצרי החקלאות יורדים ל-15% מכס. במקטע של סמכות ניתן לסגור עסקה – כשאתה מזהה את מקבל ההחלטות לך על זה ושם תשקיע את המאמץ. במערב יש לנו נטייה לפעול אל מול הקודקודים, אך בסין זה לא כך – קיימת האצלת סמכויות ודווקא מנהל זעיר יותר, יתכן ויש לו מקטע סמכות ודווקא אצלו יש לבנות את ה-guanxi.

יאדונג לו – סינולוג מאוניברסיטת הוואי – ב-1996 הקדיש מחקר שלם ל-guanxi . מביא 3 עקרונות בסיסיים ל-guanxi :

עיקרון אי המוחשיות – עיקרון בלתי כתוב, ללא מילים, שעיקרו איזון בין נתינה לקבלה. היעדר הסנטימנטים.

עיקרון הטוען, כי ה-guanxi מתבסס על היחיד, משמע, ה-guanxi נוצר, מתפתח ע"י 2 יחידים, כאשר לעיתים מזומנות, שניהם מייצגים ארגונים (חברות תעשייתיות) מאחוריהם. יאדונג לו טוען, כי יש קוד, שכשאתה נושא ונותן בדו שיח בין יחידים אתה לא מקבל מיד אבל באוויר יש חוק שאתה צריך לקבל. אם נתת ואתה לא מקבל, יש נסיגה ב-guanxi . יאדונג טוען, כי הסיני כיחיד הוא אישיות מאוד מעשית. גם יאדונג לו תומך בגישת אוסטין, שתהליך הדצנטרליזציה והמעבר לכלכלת שוק דווקא תמך בהיווצרותו ובפריחתו של מושג ה-guanxi הלכה למעשה (הצטרפות סין לארגון הסחר העולמי פוגעת במובן מסוים ומהווה אנטיתזה ל-guanxi – רגולציה, שחור ולבן, דברים ברורים, מערכת משפטית).

מינג ג'ן צ'ן – מביא גישה גלובלית וטוען, כי ה-guanxi הוא ביטוי סיני לתופעה שחובקת את כל מזרח אסיה ויש לה כינויים אחרים בשימוש המונח בקוריאה כמו למשל – wa – תופעה מזרח אסיאתית גלובלית, כאשר בחברה המזרח אסיאתית, התרבות הסינית היא התרבות הדומיננטית. אבני היסוד של ה-guanxi עפ"י מינג הם:

ביטחון הדדי; מחויבות הדדית; ניסיון משותף מצטבר. מינג טוען, כי ה-guanxi זו וריאציה משפחתית שיש לה ביטוי בתרבות העסקית, כאשר המשפחה הגרעינית היא המודל לחיקוי ולהבנת מרקם היחסים. המשפחה הגרעינית היא הגילוי העליון העילאי של ה-guanxi ברמתו הגבוהה ביותר המבטאת קשר דם, מחויבות טוטאלית – גילוי קונפוציאני טהור. מינג מאבחן טיפוסים/זנים שונים של guanxi :

זן שניזון ובנוי על קשרי דם והוא ברמה הגבוהה ביותר, כאשר אין הכרח בהגדרה הזו של קיום קשרי דם הלכה למעשה, כלומר, יכול להיווצר קשר ברמה של קשר דם.

guanxi של חברים עם חברים – "בני אותו הכפר" – משמש תשתית למחויבות לשנים ארוכות. הקשר עם הגורם המערבי הזר.

עפ"י מינג, הקשר עם הגורם הזר הוא הקשה ביותר לבנייה, הוא תוסע זמן ארוך ונקודת האיתור שלו, אם היא קיימת אם לאו, היא בעייתית ומערכת היחסים בין הסינים לזרים תובעת כל הזמן טיפוח ושימור מפאת הבדלים גיאוגרפיים ותרבותיים, כלומר, גורם העקבות הוא חשוב.

לסיכום – ה-guanxi אינו פעולה חדה שמניבה תוצאות עסקיות, נהפוך הוא. מתן שוחד נדיב או הטבות משיגות את המטרה ההפוכה. ה-guanxi הוא בראש ובראשונה, עניין מנטאלי, פסיכולוגי ובין אישי. כל השאר הן תוספות שמתלוות לעניין הזה. בהיווצר ה-gunaxi שהוא סינתזה של כל הנאמר ע"י החוקרים לעיל, הסיכוי לעשות עסקים ולהצליח הוא גדול יותר. חברה שנבנה בה guanxi לעומק לא תחליף ספק מערבי בשביל רווח מזערי ויותר מכך, משום שיש הרבה מעבר לעניין המספרי במערכת היחסים הזו.


המשך קריאה...